שנים של מכסים משתנים, מתיחות מסחרית בין מעצמות ושיבושים גיאופוליטיים לימדו ארגונים רבים ששרשרת אספקה שנבנתה רק סביב עלות נמוכה היא שרשרת שברירית. יותר ויותר חברות בוחנות מחדש היכן הן מייצרות, ממי הן רוכשות, וכמה ספקים חלופיים הן צריכות להחזיק זמינים בכל רגע נתון.
בנצ'מארק
- ארגונים עם ספק יחיד לרכיב קריטי חווים פי 2-3 יותר עצירות ייצור מאשר ארגונים עם Dual/Multi Sourcing.
- העלאת מלאי הביטחון הממוצעת בשרשרות אספקה גלובליות מוערכת בכ-15%-20% מאז תחילת גל השיבושים המסחריים.
- עלייה משמעותית במספר החברות המדווחות על אסטרטגיית "China Plus One" או פיזור ייצור לאזורים נוספים.
מה קורה בעולם
מקסיקו, וייטנאם, הודו ומדינות מזרח אירופה הופכות ליעדי reshoring/nearshoring מועדפים עבור חברות אמריקאיות ואירופאיות המבקשות לקצר את שרשרת האספקה ולהפחית חשיפה למכסים. במקביל, ארגונים גדולים משקיעים בכלי סימולציה ותרחישים (Scenario Planning) לבחינת ההשפעה הכספית של שינויי מכסים מראש.
Use Case: יצרן מוצרי צריכה אמריקאי שהיה תלוי ב-90% מהרכש שלו בספק יחיד במזרח אסיה, בנה תוך 18 חודשים רשת של שלושה ספקים בשלוש יבשות שונות. התוצאה: חשיפה למכס בודד ירדה למחצית, וזמן ההתאוששות משיבוש אספקה התקצר מכ-11 שבועות לכ-4 שבועות – צעד שחיזק את מה שבחברה מכנים מצוינות בשרשרת אספקה: היכולת לשמור על רמת שירות יציבה גם בתנאי אי-ודאות.
