קשה לתפוס עד כמה הרכש הציבורי גדול. במדינות המפותחות הוא מהווה בין 12% ל-15% מהתוצר ובין רבע לשליש מההוצאה הממשלתית, ולפי ה-OECD ההוצאה הציבורית המצרפית על רכש חוצה 12 טריליון דולר בשנה. הממשלות, ביחד, הן הקונה הגדול ביותר עלי אדמות. ובשנים האחרונות הקנייה הזו עוברת לדיגיטל בקצב מהיר.
כמה גדול השוק, ולאן הוא זז
באיחוד האירופי הרכש הציבורי חוצה 2 טריליון אירו בשנה, כ-14% מהתוצר. מערכת TED, שמפרסמת את המכרזים מעל הסף האירופי, מוציאה כ-700 אלף הודעות על מכרזים בשנה, יותר מ-2,000 ביום עבודה ובכל 24 השפות הרשמיות, בהיקף שעולה על 670 מיליארד אירו. באוקטובר 2023 עברה TED לתקן eForms, פורמט אחיד וקריא-מכונה, השינוי המשמעותי ביותר בפורמט מזה עשור, שמאפשר ניתוח נתונים חוצה-מדינות. תקן הנתונים הפתוח OCDS כבר אומץ ביותר מ-30 מדינות.
רמת הבשלות אינה אחידה
כאן נמצא הסיפור האמיתי. לפי ה-OECD 65% ממדינות הארגון משתמשות בפלטפורמות רכש אלקטרוני כערוץ הפרסום המרכזי שלהן, אבל רק 40% מיישמות תיחור אלקטרוני מקצה לקצה, מהפרסום ועד הזכייה. במילים אחרות, הרבה ממשלות פרסמו את המכרז אונליין אבל עדיין מנהלות את ההגשה, ההערכה והזכייה בתהליכים ישנים. הפער הזה הוא בדיוק המקום שבו נמצאות ההזדמנויות.
מי מוביל
קוריאה הדרומית מפעילה את KONEPS, אחת הפלטפורמות הגדולות בעולם, שדרכה עוברים מעל 135 מיליארד דולר בשנה. הודו השיקה ב-2016 את GeM, שמחזור הרכש המצטבר בו חצה 4 טריליון רופי. בריטניה, לאחר הברקזיט, החליפה את חובת הפרסום ב-TED במערכת Find a Tender, ובאוקטובר 2024 נכנס לתוקף חוק הרכש החדש (Procurement Act 2023) שאיחד ארבע תקנות אירופיות לכלל מסגרת אחת. החוק מחייב פרסום צפי התקשרויות 12 חודשים קדימה, מנהיג הליך תחרותי גמיש כברירת מחדל, ומקים מרשם מרכזי לפסילת ספקים, עם יעד של 33% מההוצאה לעסקים קטנים ובינוניים.
התיחור הדינמי והמכרז ההפוך
המכרז ההפוך (reverse auction), שבו הספקים מתחרים בזמן אמת בהורדת מחיר, חרג מזמן מעולם הייצור והקמעונאות והגיע לבריאות, לבנייה ולשירותים ציבוריים. הוא יוצר לחץ מתמשך כלפי מטה על המחירים, שקיפות ובקרה בזמן אמת. ההערכות מצביעות על חיסכון ממוצע בכלל הקטגוריות של עד כ-10% במחיר, לצד קיצור משמעותי בזמני העיבוד, רק מעצם המעבר למכרז מקוון.
מה חדש ב-2026
הגל הבא הוא הבינה המלאכותית. כ-15% עד 20% מגופי הרכש הציבורי ב-OECD כבר מנסים או מפעילים כלי AI לניתוח שוק, לתמיכה בהערכת הצעות ולזיהוי אנומליות וחשד למניפולציה. במקביל, מתחילים להופיע שווקים מקוונים מבוססי-AI שמחליפים את ה-RFP המסורתי. אבל חשוב להבחין בין הכרזות לבין יישום בפועל.
למה הטכנולוגיה לבדה לא מספיקה
שקיפות היא בסופו של דבר החלטה פוליטית, לא טכנית. מחקרי הבנק העולמי מצאו שרכש אלקטרוני משפר את התחרותיות בעיקר במדינות עם רמת פיתוח גבוהה יחסית, ושההתנגדות למעבר נובעת לעיתים מאינטרסים מוטמעים בשמירה על מערכות נייר. גם מתחת לסף הפרסום, האימוץ עדיין מפגר. הלקח: פלטפורמה לא מתקנת ממשל רכש לקוי.
מה זה אומר לארגון הישראלי
בישראל הממשלה כבר דיגיטלית, עם מערכות מנהל הרכש הממשלתי, תכ"ם ומכרזים מרכזיים, אבל ארגונים רבים ורשויות מקומיות עדיין מאחור. הערך אינו בפלטפורמה עצמה אלא בניהול נכון של ההליך: בניית התיחור, אסטרטגיית הקטגוריה והבקרה. מערכת SourcingVision של משיק משרתת מעל 250 לקוחות, לרבות מסגרת הרכש המרכזית של הממשלה, ובחטיבת הרכש אנו מלווים ארגונים מהאסטרטגיה ועד ההגשה, כך שהמעבר למכרז מקוון יהפוך לחיסכון אמיתי ולא רק לטופס דיגיטלי.
